אחד הנושאים החשובים ביותר ברכישת נכס מקרקעין (מגרש, דירה, מבנה מסחרי וכד') הינו בדיקת קיומם של שיעבודים החלים על הנכס לטובת צד שלישי (כגון בנקים, מעקלים וכד').
כעקרון, שיעבוד שחל על נכס מקרקעין מקנה לבעל השיעבוד (הנושה) זכות לגבות את חובו באמצעות מימוש הנכס (מכירתו במסגרת ההוצאה לפועל).
לפיכך, רכישת נכס שחל עליו שיעבוד מחייבת קביעת מנגנון להסרת השיעבוד על מנת שהרוכש לא יהיה בסיכון של מימוש הנכס על ידי בעל השיעבוד.
חשוב לדעת בנושא זה, כי שיעבוד שנרשם כדין לפני מכירת הנכס, קודם ועדיף על זכויות רוכש הנכס ואינו מתבטל בשל רכישתו, כך שזכויות הרוכש בנכס כפופות לשיעבוד. תנאי לכך הינו פומביות השיעבוד, כלומר, הודעת דבר השיעבוד לציבור באמצעות רישומו.
כאשר מדובר בנכס מקרקעין הרשום בלשכת הרישום (טאבו), בעל השיעבוד חייב לרשום את זכותו בלשכת הרישום, ובאמצעות הוצאת נסח הרישום של הנכס מהטאבו ניתן לבדוק את מצב הנכס מבחינה זו ולנקוט באמצעי הזהירות המחויבים. כאשר אין רישום בטאבו, וזהו המצב לגבי מרבית נכסי המקרקעין בארץ (כגון נכסים הרשומים במינהל מקרקעי ישראל, בחברה משכנת וכד'), קיימת על בעל השיעבוד חובה לרשום את השיעבוד אצל רשם המשכונות.
רשם המשכונות משמש, בין יתר תפקידיו, מרשם שיעבודים לגבי נכסי מקרקעין שאינם רשומים בטאבו.
לפיכך, מי שרוכש נכס מקרקעין שאינו רשום בטאבו חייב לבצע בדיקה ברשם המשכונות בנוסף לבדיקות נוספות במקומות הרלבנטיים (מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות וכד').
הבדיקה נעשית בהתאם למספרי תעודות הזיהוי של בעלי הזכויות במקרקעין ויכולה להתבצע בכל אחת מלשכות רשם המשכונות בארץ, כאשר מבקש הבדיקה מקבל פירוט של השיעבודים הקיימים, אם בכלל, על בעלי הזכויות בנכס.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
